הוי. שכורי אפרים. שהיו השרים מתעסקים ביין:צבי. כמו לצבי ולכבוד (ישעיהו ד' ב'):וטעם עטרת על המלוכה:ראש גיא שמנים. ראש כמו ראשי בשמים (שיר השירים ד' י"ד), וכל כך היו רבי' עד ששב כמו גיא כמו ונשב בגיא (דברים ג' כ"ט) ויש אומר כמו גיא מאד (ישעיהו ט"ז ט'), שהוא חסר ה"א:הלומי. כמו הלמוני בל ידעתי (משלי כ"ג ל"ה):הנה חזק. תואר ליום או לחיל:שער קטב. [הכ"ף הראשון] מושך אחר, וכן הוא כשער:קטב. כמו אהי קטבך שאול (הושע י"ג י"ד):הניח לארץ [ביד]. הטעם כי השם הוריד אלה הזרמים, והניחם לארץ בידו החזקה:ברגלים. עטרת. באה מלת יחיד, והטעם רבות, וכמוהו רבים:והיתה ציצת נובל. כאילו אמר זה הציץ שיהיה נובל, כמו בת בבל השדודה (תהלים קל"ז ח'), או ציצת עלה נובל, והוא הנכון:כבכורה. היא התאנ' הבכורה בטרם בא פרי הקיץ:ביום וגו'. והנה זה הפך צבי עטרת אפרים, כי תראה מלכות השם בציון:ולרוח. ליושב על המשפט. הם הסנהדרין, והטעם שיחזיקם:משיבי מלחמה [שערה]. אל השער. יש אומרים משיביה מהשער, ורבי משה הכהן אמר כי השם יחזק הבורחים, והוא הנכון:וגם [אלה]. יש מאנשי יהודה:כהן. שהוא המורה וכן הנביא שהוא מוכיח:שגו ברואה. בדברי הרואה מוכיחי העם:פקו פליליה. השופטים, והנה פקו פועל יוצא, או תחסר מלת דברי, והוא הנכון, והנו פועל עומד מגזרת ופיק ברכים (נחום ב' י"א), כטעם הנתק הברכים:כי וגו'. כן מנהג המשתכרים:בלי מקום. שאיננו מלא כמו עד אפס מקום (ישעיהו ה' ח'), וכן מלאו קיא ומלאו צואה, והנה ממעל ומתחת:את וגו'. אם בא הנביא להוכיחם אין מבין, כי בעבור היין אינם בדעתם, כנערים:שמועה. שם:גמולי מחלב. הוא סמוך ומוכרת כמו השכוני באהלים (שופטים ח' י"א):עתיקי. שהסירו אותם, כמו ויעתק משם (בראשית י"ב ח'), והמלה תאר השם:כי צו לצו. ראויים הם לדבר עמם כאשר ידבר האב אל בנו הקטן, שלא ידע עוד:צו לצו. מצוה אחר מצוה, או מצוה דבקה למצוה:קו לקו. למוד הכתיבה:זעיר שם. מעט מעט פעם אחר פעם:כי בלעגי. מגזרת לעג (תהלים ע"ט ד') כי כן המנהג שידבר המלמד לתינוק:ובלשון אחרת. שיבקש המלמד, אותו' שאינם קשות על הלשון תחת אחרות, כן ראוי שידבר המוכיח אל העם הזה:אשר אמר להם. הנביא:זאת. ירושלים היא מנוחתכם עשו מנוחה לעיף שלא יברח אל מצרים ואשור:המרגעה. מגזרת מרגוע (ירמיהו ו' ט"ו), ושניהם שמות, ועל דעת המדקדק הירושלמי שהמלה פועלת:האל"ף בסוף אבוא נוסף כאל"ף ההלכוא (יהושע י' כ"ד):והיה. והנה חשבו כי דבר השם איננו עקר, רק כאב ביד להרגילם למען לא ילכו אל מצרים כאשר כתוב הוי היורדים מצרים לעזרה (ישעיהו ל"א א') כי הפרשה אחת היא:לכן. אנשי לצון. המתלוצצים לאמר כי דברי השם כמו צו לצו:מושלי. יש אומרים מגזרת ממשלה, והטעם השרים, והנכון שהוא כמו על כן יאמרו המושלים (במדבר כ"א כ"ז):כי כרתנו ברית. עם מות שלא נמות עתה:ועם שאול עשינו חוזה. כמו ברית, ויאמר רבי משה הכהן כמו חזו' דרך נבואה, ומה יעשה במלת עשינו חוזה, ולפי דעתי שחוזה הוא הנביא וכן הוא ברית את מות ועם שאול עשינו ברית חוזה, כברית שתעשה על ידי נבואה:שוט שוטף. על רעב והקרוב שהוא כן שוט נחל שוטף:כי שמנו. הטעם אף על פי ששמנו כזב, וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה'):לכן. הנני יסד. שם התאר מהבנין הכבד על משקל אבד והנה כמוהו יוצא, ושבח אני את המתים (קהלת ד' ב'):אבן בחן. כמו עופל ובוחן (ישעיהו ל"ד י"ד), והטעם שתהיה נשגבה ציון ממלך אשור:פנת יקרת מוסד. הראשון שם כמו היסוד, ויקרת סמוך אליו, ומוסד השני פעול מבנין הכבד הנוסף על משקל מוצב ארצה, על כן הסמ"ך דגוש לבלוע הכפל:מאמין לא יחיש. כי עוד לימים רבים תהיה זאת הנבואה:ושמתי. דרך משל על קו ומשקלת הבונים, בעבור שאמר הנני יסד בציון אבל, ויש אומרים כי האבן על דרך משל על חזקיהו:ויעה ברד. מגזרת היעים, והנה ברד פועל, כי יעה פועל יוצא, וטעם ברד משל למלך אשור:מחסה. מושך אחר וכן הוא וסתר מחסה מים ישטופו, או תחסר מלת אלה:וכפר. כמו ואיש חכם יכפרנה (משלי ט"ז י"ד) כטעם השחתה והסרה:[וחזותכם את שאול]. וברית חזותכם עם שאול:וי"ו והייתם כפ"א רפה בלשון ישמעאל, וכמוהו ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (בראשית כ"ב ד'):מדי. עבור הנחל השוטף יקחכם:זועה. איננו כמו זעוה (דברים כ"ח כ"ה) הפוך כאשר יפרישו רבי', רק הוא מגזרת ולא זע ממנו (אסתר ה' ט') ובא הוי"ו באמצע כוי"ו מות, והטעם כי יפחד מי שיבין שמועתכם מה שירע [צ"ל שאירע] לכם:כי. המצע. שהוא למטה ביציע:מהשתרע. מהתפרש והמשך המסך כמו ושרוע וקלוט (ויקרא כ"ב כ"ג):והמסכה. כמו מכסה:כהתכנס. שם הפועל מגזרת לך כנוס (אסתר ד' ט"ז), וטעם כהתכנס כאשר יתחברו תחתיה רבים, וזה דרך משל על העם והמושלים בם:כי כהר פרצים. הוא הנודע במלחמות דוד (שמואל ב' ה' כ') שנקרא בעל פרצים כי בפתע פתאום רוצחו הפלשתים במעשה פלא, או כעמק [בגבעון], שהוא בגבעון:[ירגז]. שרגז (רמז) בעת עמוד השמש והירח (יהושע י' י"ב), כן יעשה השם מלחמה זרה על ישראל שלא נשמע כמוה:נכריה עבודתו. כפול בטעם, כמשפט:ועתה. מוסריכם. מוסרות:ונחרצה. גזרה גזורה כמו אתה חרצת (מלכים א' כ' מ'):האזינו ושמעו קולי. ושמעו אמרתי, והטעם הקול:הכל. הטעם כי החורש יתקן האדמה פעם אחרי פעם, ויזרע, והארץ מתולדתה תעשה התבואה:יפתח וישדד. יתקן השדה, כמו ישדד לו יעקב (הושע י' י"א), והטעם כפול:הלא. שוה. מגזרת שוה, ואשת מדינים נשתוה (משלי כ"ז ט"ו):קצח. הוא כמין כמון ודק ממנו, והוא שחור:שורה. יש אומרים הטובה, ויש אומרים במדה, כמו במשורה (ויקרא י"ט ל"ה) והוא הישר:ושעורה. השעורה ידוע:נסמן. כמו סימן:וכסמת גבולתו. מגזרת מגבלות תעשה אותה (שמות כ"ח י"ד):ויסרו. והשם כבר יסר הזורע והמפיץ ולמדו איך יעשה:וטעם למשפט כמו במספרם כמשפט (במדבר כ"ט ל"ב), לעשות כמנהג, וכן אלהיו יורנו:כי בחרוץ. הוא כמו עלי שכותשין בו, כמו כרוץ חדש (מ"א ט"ו):על כמון לא יסב. כי טעם לא ימשוך אחר עמו:לחם [יודק]. ומנהג הלחם שיודק:אל"ף אדוש נוסף כאל"ף אזרועך (ירמיהו ל"ב כ"א):[והמם וגו']. ועת שיהמם גלגל עגלתו אז פרשיו לא ידוקנו, והטעם כאשר יחרוש לא ידוקנו, כי כל דבר בעתו ברא השם להיותו כן, על כן אחריו גם זאת וגו', הטעם כי לא ידושנו לנצח:הפליא עצה. פליאה:תושיה. חכמה, ויאמר רבי משה הכהן שהוא מגזרת יש, והנה הטעם כי תולדת האדמה והזרעים טובה מתולדתם שישמעו דברי הנביא ולא יועיל, והפך זה יערף כמטר לקחי (דברים ל"ב ב') כאשר פרשתיו:
